דרך הנפרדות – המכור ומשפחתו

משפחות רבות של מכורים עדים להרס עצמי מתמשך וכואב של יקיריהם. כאשר נמצאים במערכת יחסים עם אדם שהוא מכור, זה כמעט בלתי אפשרי לא להיות מושפע ממעשיו. לרוב, לוקח למשפחות חודשים ואף שנים למצוא טקטיקות ודרכי התמודדות מתאימות.

מערכת היחסים הינה מורכבת ויש לה מראות רבות:

בחלק מהמקרים, אנו שומעים בני משפחה אומרים: "מה אני צריך להגיד לו?" "איך אני יגרום לו להפסיק?". הם חשים אחריות רבה למעשיו של המכור ומנסים לקחת שליטה, הם חשים כי במידה ויעשו את הדבר הנכון בזמן הנכון, אז הדברים יראו אחרת. רגש דומיננטי שהם מתמודדים איתו הינו אשמה.

אשמה כוזבת זאת נגרמת מלקיחת שליטה ואחריות על מצבים מסוכנים, אשר המכור נמצא בהם, ועל פעילויות מסכנות והרסניות שהוא מבצע. בני משפחה לוקחים על עצמם, באופן מודע או לא מודע, תפקיד של "מציל".

"אם רק אוכל להתנהג אתו אחרת, לעשות אחרת, לעשות במקומו ולעזור לו, אז אוכל להציל אותו מגיהינום של ההתמכרות שלו!" אנו שומעים המון משפטים מסוג זה ובדרך כלל ציפייה שנשמעת במשפט זה נשברת במפגש  עם המציאות.. לאחר אין ספור ציפיות אשר הסתיימו באכזבה, הוכחנו לעצמנו שזה לא באמת עובד ועם זאת אנו ממשיכים לצפות.

במקרים אחרים בני משפחה מרגישים כעס וטינה כלפי המכור – "למה הוא עושה לי את זה?", "אם הוא באמת אוהב אותי, אז הוא יפסיק". או " אני אפעיל עליו לחץ וסנקציות והוא יפסיק להשתמש". כאן אנו רואים את בן המשפחה לוקח על עצמוו את תפקיד ה"קורבן" או "רודף".

בשני המקרים המתוארים אנו נמצא את בן השפחה שם עצמו במרכז העניינים וחושב שיש לו את השליטה לשנות או שלמענו ייעשה השינוי. דרך זו הינה הרסנית ומובילה למערכת יחסים מתישה ומזיקה, אשר לא מובילה לשינוי. חשוב לציין, שישנם מקרים בודדים ששינוי אכן מושג דרך דינאמיקות הללו- המכור מפסיק להשתמש לתקופה כל שהיא. שינוי זה הוא לא שינוי לטווח ארוך, הוא לא עומד במבחנים של המציאות ושל הזמן מפני שמונע דרך מוטיבציה חיצונית (עונש או שכר). סנקציה חברתית או משפחית, תגמול עבור התנהגות ראויה נלוות להפסקת השימוש, תוצאה חמורה של התנהגותו של המכור- כל אלה אכן יכולים להוביל לשינוי, אך שינוי זה הוא אשלייתי לחלוטין, לא עמיד וגורם לבעיה המקורית, ל"תמנון" של ההתמכרות, להצמיח זרועות חדשות ולתקוף בעוצמות אדירות גם את המכור, וגם את משפחתו.

כמו כן, בן המשפחה מרגיש שתחושת רווחה תגיע רק במידה ו"הבעיה" תיפתר ולא מצליח לראות מעבר לכך. במקרים כאלו אנו נהייה עדים להתנהגויות ועמדות שאינן מקדמות מצדם של בני משפה כגון:

  • הקטנת הבעיה
  • הכחשת הבעיה
  • הימנעות מלדבר על כך
  • להיות בהזדהות מלאה עם המכור
  • לתת פרס על כך שיפסיקו
  • לאיים ולשים גבולות ולא לעמוד בהם

כדי להשיג תוצאות רצויות- הפסקת שימוש בחומר משנה תודעה ומצב הרוח או התנהגות מזיקה. על המכור להגיע למקורות של מוטיבציה פנימית, רצון עמוק להציל את עצמו.

השאלה שנשאלת היא – אם כך, מה צריך לעשות כדי לצאת מהסבך?

ניתן לתאר זאת במילה אחת – "נפרדות". רבים מבני המשפחה פוחדים ממושג זה אשר מתכתב להם עם תחושת  נטישה, בריחה וכו', אך אין זו הכוונה בנפרדות.

משמעותה היא ההבנה שאין ביכולתנו לשנות את המצב הקיים, את מחשבותיו והתנהגותו של המכור – אך יש לנו אחריות על מחשבות, רגשות, פעולות ומניעים של עצמנו. יש לנו אחריות על מה אנו עושים וממה אנו נמנעים.

אם נתבונן פנימה ונאפשר לעצמנו לראות, בכנות רבה, מה באמת קורה בתוכנו אז, יכול להיות, שנגלה שאנו גם כן מכורים. כשם שהמכור מסרב להיפרד מהסם שלו כך אנו, לעתים הקרובות, מפחדים ליצור נפרדות מהמכור-לשחרר שליטה הכוזבת שלנו במחשבות, רגשות ופעולות של המכור. מצב זה הינו מצב רגשי ותודעתי, דרכו בן המשפחה לומד מהיכן הוא חושב, מרגיש פועל.

דרך זו דורשת כנות רבה ואומץ להסתכל על המצב כפי שהוא ולא כפי שאמור להיות או שאנו רוצים שיראה. זאת היא דרך חיים חדשה עבורנו, להעביר את המוקד פנימה, לתוכנו. לפתח יכולת להיות עם בן או קרוב משפחה שהינו מכור ולקבל את העובדה שאין ביכולתי להפסיק את הסבל שלו, רק להיות לצידו, אך לא במקומו! להגיע להבנה עמוקה שאני הבעיה והפתרון רק של עצמי. אפשרות להסתכל על חיי ולהבין למה אני זקוק, עם מה אני יכול להתמודד, מהם הגבולות שלי. את מה אני מוכן לקבל ואת מה לא. בכל התהליך הזה עלי להרגיש ולדעת שאני פועל מתוך אהבה וכנות.

אין כאן פתרון מהיר "אינסטנט", יחד עם זאת, יש כאן המון תקווה להחלמה המשותפת. באופן פרדוקסלי, ברוב המקרים, באמצעות האי עשיה כלפי אחר, אנו מגיעים לשינוי הכי עמוק ואמיתי בעצמנו ובאדם האהוב- המכור.

אחד מדרכי ההתמודדות המועילות ביותר הינה קבוצה טיפולית לבני וקרובי משפחה שלאנשים המתמודדים עם התמכרויות. השתתפות בקבוצה מסוג זה מאפשרת להיות בסביבה שמקדמת החלמה. קבוצה משמשת כמקום מוגן ובטוח בו ניתן לחשוף את הדברים, להוציא אותם מהחשיכה אל האור. כך בהתבוננות משותפת ניתן למצוא שפיות, הבנה, אמפתיה, חיבור ואהבה.

מוטיבציה(Motivation), המכונה בעברית הנעה, מלשון תנועה. הינה מרכיב מרכזי בהתייחס למוכנות שלנו לעבור שינוי והיא מבוססת על שני כוחות פועלים- פנימיים וחיצוניים ועל האינטראקציה בניהם.

מה הם גורמים הפנימיים והחיצוניים הללו? כיצד הם מניעים אותנו לעבר השינוי?

אם נסתכל על עצמנו ונחשוב, מה אנו רוצים לשנות בחיינו, תוך מספר שניות יופיעו תחומים שונים בהם אנו רוצים לעשות, להתנהג, להרגיש או לחשוב אחרת. כאשר אנו מסתכלים על שינוי שכבר עשינו, אנחנו יכולים לבחון מה יצר אותו, כלומר מה היה אז, שדחף אותנו לשנות את ההרגל. האם היה זה דחף פנימי, דחיפה חיצונית או שמא גם וגם?

כעת, ננסה לבחון את הפעילות של הגורמים המוטיבציונים דרך מספר דוגמאות מעולם ההתמודדות עם התמכרויות והרגלים מזיקים.

ניקח, לדוגמה, את אחד ההרגלים המזיקים- עישון. ישנם מקרים רבים בהם אנו עדים להתנהגותם של אנשים אשר מעשנים שנים רבות ולא מפסיקים, על אף ההבנה והידיעה הברורה על הנזק שנעשה לגופם. כמו כן, קיימים גם מצבים בהם אותו אדם מעשן, עבר למשל, התקף לב, או אירוע מוחי והרופא אומר לו, חד משמעית, "אם לא תפסיק לעשן, אז זה יקרה שוב. אתה הורג את עצמך!". בשלב זה, ללא ספק, נוספת דחיפה משמעותית-מוטיבציה חיצונית לשינוי ועם זאת, עדיין, יהיו אנשים שיפסיקו מיד ויהיו כאלו שימשיכו לעשן.

כעת, נבחן סיטואציה אחרת. ילנה (בת 35) היא בחורה שמתמודדת עם אכילה כפייתית ולא מסוגלת לשנות את הרגלי האכילה שלה, אף על פי שסובלת מסימפטומים קשים שנובעים מהתנהגות זאת, כגון: עודף משקל משמעותי, לחץ דם גבוה, רמת כולסטרול לא תקינה בדם ועוד. כמו כן, ילנה בעלת דימוי עצמי נמוך, היא לא מסוגלת להעריך את עצמה באופן מאוזן, נמנעת מהשתתפות בפעילויות חברתיות, לא מסוגלות להיכנס למערכת יחסים זוגית ולא מאמינה שאי פעם תוכל להגיע למימוש של מטרותיה הבסיסיות כמו להיות בת זוג, אימא, בעלת תפקיד משמעותי בחברה וכו'.

ילנה שמעה מחברה שלה על קבוצות תמיכה לאנשים המתמודדים עם הרגלי אכילה מזיקים והפרעות אכילה והחליטה שהפעם היא תשתתף בקבוצה. בעבר עלה בה הרצון להשתתף בקבוצה מעין זו, אך היא לא הצליחה לפעול לכיוון. הפעם, קרה משהו שונה, וילנה הצטרפה לקבוצה. שיתוף של אחד ממשתתפי הקבוצה בסיפורו, דרכו ראתה את עצמה ותחושות ההזדהות והאמפתיה שהיא חשה כלפיו, הביאו אותה להחלטה לנסות ולפעול אחרת ולתת סיכוי לדרך המוצעת בתכנית לתמיכה עצמית.

כעבור שנתיים פגשנו את ילנה וניכר כי חל שינוי בחייה. היא משתפת אותנו בכך שירדה כעשר קילו, היא אוכלת בריא ומאוזן יותר. בנוסף לכך, היא נרשמה לחדר כושר ומתמידה באימונים. לא זאת בלבד, ילנה מספרת לנו על כך שחשה מוכנות ונכונות להיכנס למערכת יחסים זוגית ופועלת למען מטרה זו. כיצד, כיצד זה קרה אתם שואלים? מה היה כאן? הרי, ילנה התמודדה עם בעיית האכילה שלה שנים רבות; היא עברה תהליכים עם פסיכולוגית ומאמן אישי, ניסתה דיאטות רבות, ואפילו עברה לגור עם חברה שתעזור לה להתמודד עם בעיותיה ושום דבר מאלו לא אפשר לשינוי להתחולל. אז מה קרה כאן?

במקרה של ילנה ניתן לראות את שרשרת התגובות. אפשר להבחין כאן בפעילות הכוחות הפנימיים והחיצוניים יחד והיווצרות החיכוך הנכון שהביא לשינוי. ילנה רצתה לעשות שינוי כבר הרבה זמן, אך מצבה רק המשיך להידרדר, עד שהגיעה לנקודה פנימית אשר יצרה פתח לעשות צעד, פעולה קונקרטית לקראת שינוי. נקודה פנימית זו, התפתחה מתחושת הסבל הבלתי נסבל, שנבע מהעובדה ששום דבר לא משתנה לטובה, אלא מצבה הולך ומחמיר. היא הגיעה להחלטה לעשות משהו אחר בנדון, משהו שטרם ניסתה, ממקום של רצון פנימי עמוק. "אני רוצה, אני חווה את חוסר אונים המוחלט מול מה שקורה לי ופונה בבקשת עזרה! כל מה שידעתי וחשבתי על עצמי ועל העולם, הביא אותי להרס עצמי וייאוש מהתמודדות עם החיים. אני מוכנה, כי אני לא מסוגלת יותר להרגיש את מה שאני מרגישה! אני חווה התרחקות מוחלטת מדברים שהם בעלי ערך פנימי עבורי, בעלי חשיבות רבה ויקרים לליבי- חיבור לעצמי, אהבה עצמית, אושר שלא תלוי בדבר אלא נובע מבחירה".

אף אחד לא דרבן את ילנה ולא הציב בפניה אולטימטומים למיניהם, היא עשתה את הצעד הזה לבדה, מרצונה בלבד! הצעד היה ההשתתפות בקבוצה, אשר הוביל לחיבור עם החברים בה, מה שהוביל לחיזוק אמונה ותקווה ששינוי אפשרי, שהביאו להתמסרות לשינוי, ואלו הניעו ליצירת שינויים בחייה. כיום, ילנה משוכנעת שהיא יכולה לחזור לאותם מרכיבים, שמהם נבנה האושר הפנימי שלה. מכאן עבודתה העיקרית תהיה שימור המצב הקיים, חיזוק קשרים מיטביים, המשך בעבודת הכלים היישומים אשר מציעה תכנית התמיכה ועוד.

מהי מוטיבציה פנימית?

מוטיבציה פנימית מאופיינת בתחושה של בחירה חופשית, יכולת ושליטה במצב. התנהגות המונעת מגורמים פנימיים והיא כוללת חקרנות וחיפוש אתגרים והזדמנויות להצטיין ומלווה ברצון, מסוגלות ונכונות לנוע לעבר שינוי.

  • מוטיבציה פנימית תתבטא באמירות, אשר משקפות רצון פנימי לשינוי, כמו:
  • הגעתי לטיפול כי אני רוצה לעשות שינוי
  • אני לא ארגיש טוב אם לא אקבל עזרה
  • לקבל טיפול היא הדרך הטובה ביותר עבורי להחלים
  • אני עלול לאבד את עצמי אם לא אשאר בטיפול
  • אני מבין שאני צריך עזרה ותמיכה
  • חשוב לי לחלוק את מה שאני מרגיש עם אחרים

מהי מוטיבציה חיצונית?

מוטיבציה חיצונית נצפית בהתנהגות שמטרתה השגת גמול קונקרטי או הימנעות מעונש, מסנקציות חברתיות או משפחתיות, הימנעות מתחושות לא נעימות. מוטיבציה חיצונית גם מלווה בתחושה של אילוץ וכפיה.

מוטיבציה חיצונית תתבטא באמירות, אשר משקפות סיבות חיצוניות לשינוי, כמו:

  • הגעתי לטיפול בגלל שהסתבכתי עם המשטרה
  • אין לי ברירה, אני חייב להישאר כאן
  • הגעתי לטיפול כי ההורים שלי לחצו עלי
  • הגעתי לטיפול כי בת הזוג איימה שתעזוב אותי אם לא אגיע
  • אני חייב לטפל בעצמי על מנת להתרכז בלימודים, לכן אני כאן
  • אני נאלץ לעבור את התהליך על מנת להרוויח יותר

מחקרים בתחום המוטיבציה:

מחקרים אשר בדקו מהם המקורות למוטיבציה שמובילה לשינוי, בחנו מקורות פנימיים ומקורות חיצוניים. נמצא כי,בדרך כלל, מוטיבציה פנימית מתקשרת לשינוי ארוך טווח לעומת מוטיבציה חיצונית.

באחד המחקרים שנעשו בנושא עישון, נמצא כי:

הצעה של תמורה כספית לא תרמה להצלחה בהפסקת עישון לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך.

יחד עם זאת, שינויי התפיסה הפנימית בקרב המעשנים וקידום תחושת האחריות יצרו שינויי.

במחקר אחר, שנערך בקרב מכורים הנמצאים בגמילה מאלכוהול, נמצא כי:

מטופלים עם מוטיבציה פנימית היו מעורבים יותר, באופן משמעותי, והצליחו להחזיק בטיפול לאורך זמן.

בקרב מטופלים עם מוטיבציה פנימית וחיצונית היו עם תוצאות הכי גבוהות לגבי התמדה ומעורבות.

למטופלים שהגיעו רק עם מוטיבציה חיצונית היו התוצאות הגרועות ביותר.

בקרב מטופלים עם בעיית אלכוהול חמורה נמצאה מוטיבציה פנימית חזקה יותר.

למרות שמוטיבציה פנימית חשובה ביותר לטווח הארוך, נראה כי מוטיבציה חיצונית עוזרת לעיתים לטווח הקצר ובמקרים רבים אף הכרחית על מנת לבצע דחיפה ראשונית לעבר שינוי. לדוגמה – נמצא כי מטופלים שקיבלו תמריץ כספי לבדיקות שתן נקיות מסמים ומאלכוהול, הצליחו יותר בטווח הקצר להישאר נקיים, לעומת אלו שלא קיבלו תמריץ כספי.

מחקר נוסף מצא כי מכורים שהלכו לגמילה מתוך לחץ חיצוני כמו – איבוד מקום עבודה, שלילת רישיון נהיגה, לחץ משפחתי, בעיות בריאותיות חמורות וכו' הצליחו בגמילה יותר מאלו שלא הגיעו מתוך גורמי מוטיבציה חיצונית. עם זאת, יש משמעות רבה למספר הפעמים, בהם מתמודד אדם עם הלחצים החיצונים הללו. כלומר, במידה והאדם כבר התמודד עם לחצים הללו בעבר, הסיכוי שלו להצליח נעשה נמוך, עם כל פעם שהוא מגיע לטיפול מתוך אותן סיבות חיצוניות. הדבר נובע מסיבה שהיכולת להמיר מוטיבציה חיצונית לפנימית הולכת ונשחקת עם הזמן.

לצורך המחשת הממצאים של מחקר זה, ניקח סיפורו של יוסי (בן 40), אב לשלושה ונשוי לשרית. יוסי נכנס בפעם החמישית לגמילה מסמים. שתי הסיבות העיקריות שהביאו אותו לגמילה הן: א) אשתו שמאיימת עליו בגירושים; ב) הוריו שמסרבים להמשיך לסייע כלכלית למשפחתו. ניתן לומר כי מאחר והניסיונות הקודמים לא עלו יפה, הפעם הולכים ופוחתים סיכוייו של יוסי להצלחה בגמילה. בכל פעם נוספת, נשחקת יכולתו לעבור ממצב בו הוא מונע מסבל הנגרם לו מתגובותיה של הסביבה, אשתו והוריו, למצב שבו הוא רוצה, מאמין ומוכן להשתנות לא בגללם, אלא בעבורו. מפעם לפעם, נשחקים הגורמים הפנימים של יוסי, כגון: אמונה שלו בעצמו, תקווה ששינוי אפשרי ושהוא יכול לבצע אתו, ראיה חיובית של המציאות, תפיסה חיובית של עצמו ויכולת לראות את המציאות כפי שהיא ולא כפי שהיה רוצה שתהיה, השראה פנימית שהתעוררה מהמפגשים עם מכורים מחלימים שנקיים כבר זמן מה ועוד.

כפי שנוכחנו לדעת, גם מסקירת ספרות וגם מניסיון טיפולי הסוד להצלחה, בביצוע ושימור השינויים, מצוי בשילוב שבין גורמים חיצונים לבין אלו הפנימיים. באופן אישי, לא זכור לנו שנתקלנו במטופל שהגיע לטיפול מונע, אך ורק, ממוטיבציה פנימית: רצון טוב, השראה אדירה ואהבה למה שהוא רוצה והולך לעבור בתהליך שינוי. לעומת זאת, אנשים אשר אנו פוגשים בקליניקה, פעמים רבות, הם אלו שהגיעו למה שנוהגים לכנות ה"תחתית" הפנימית  והחיצונית שלהם: בתים הרוסים, בעיות בריאותיות,, בעיות משמעותיות בתוך מערכות יחסים, הסתבכויות עם גורמי אכיפת חוק, בעיות כלכליות ועוד. ההגעה לטיפול מתוך נקודת "תחתית" הינה צעד ראשון לקראת החלמה, משם על המכור להבין שהוא לא יכול להמשיך בחייו כפי שעשה עד עכשיו. מרגע הבנה זו יש לעבוד על יצירת השינוי אשר כולל שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות; הימנעות מהתנהגות ומחומרים מזיקים; חיזוק היכולת לעמוד אל מול הדחפים והרצונות ההרסניים; וחיזוק קולות ההחלמה והרצון לשינוי.

בכל אחד ואחת יש כוחות פנימיים אדירים. ברגע שנצליח לזהות, לגעת ולהבליט אותם, הכול אפשרי!

 "עת לזרוע ועת לקצור"(קהלת) – זרע מכיל בתוכו כוח חיים עצום אשר רוצה להתפרץ החוצה לעולם. אך זרע זה  מחוץ לאדמה ולתנאים סביבתיים מתאימים לא יגדל ויבקע החוצה. כמו כן, לכל זרע יש את התקופה הנכונה עבורו להישתל באדמה. כך, יכול להיווצר מצב בו שותלים זרע בתקופה הלא נכונה ופוגמים בו. במטפורה זו ניתן לראות את כוח החיות של הזרע כמוטיבציה פנימית אשר ערנותה משתנה בהתאם לעונות השנה, ובאדמה כמוטיבציה חיצונית אשר משמת כקרקע פורייה בהגיעה הזמן הנכון. האדמה יכולה לסמן גם את התמיכה לה האדם זקוק  ברגע שמתעוררת בו המוטיבציה לשינוי. כמו כן, עלינו לזכור כי זמן הקציר, זמן השינוי, משתנהה מזרע לזרע, מאדם לאדם.

השארת תגובה